"מרתון אמת או חובה!" קראה מינטל.
ה'חדשה' הוציאה בקבוק ריק מהתרמיל.
רוי החליק את שערותיו והתיישב.
ה'חדשה' סובבה את הבקבוק. הוא נעצר בן מינטל לבני.
אני שואלת.
"אמת...חובה...או סולם...של אהבה?" אמרתי בטון הדרמטי שלי.
כולם פרצו בצחוק.
"אמממ...אמת" אמרה מינטל.
"פחדנית" אמר רוי.
"אהה כן? אם ככה, אז ניראה אותך עושה סולם אהבה שהיא המנחה!" אמרה מינטל.
"אמת שפעם השתנת על המיטה שלך?" החלטתי להקשות איתה.
פעמים רבות ראיתי את הסדינים שלה רטובים. ששאלתי אותה למה, היא הסמיקה ומילמלה שזה "זיעה".
"ווטו" מילמלה מינטל.
"ב ט ו ח ה?" שאלתי.
מינטל הינהנה.
"אין לך יותר ווטו בפעם הבאה" ציינתי.
היא הינהנה.
סובבתי את הבקבוק.
הוא נעצר על ה'חדשה' ורוי.
"רוי שואל" אמרה מינטל.
"אמת חובה או סולם אהבה?" שאל רוי.
"חובה" ענתה ה'חדשה'.
"חובה עליך לספר לנו איך הגעת לבית היתומים!" חתם רוי. ה'חדשה' אף פעם לא הסכימה לספר איך היא הגיעה הנה.
ראו עליה שהיא מהססת.
"בבקשה..." היתחננתי.
"טוב טוב" אמרה ה'חדשה' ואותתה לנו לביטול.
התיישבנו דרוכים. מוכנים למוצא פיה.
היא סיפרה לנו על הרצח של שני הוריה החוקרים. היא סיפרה על השנה שחייתה אצל ה"גורילות" כפי שכינתה את מישפחתה האומנת שהיתייחסה אליה כשיפחה.
"ואז ברחתי לפה" חתמה.
היא סובבה את הבקבוק.
הבקבוק נעצר עלי ועל רוי.
"אני שואלת" אמרתי.
רוי בחר בחובה.
"חובה עליך עכשיו ליבחור בסולם אהבה!" צהלתי.
לרוי לא הייתה ברירה.
"במי אתה מאוהב?" שאלתי.
רוי הסמיק ופזל לצדדים.
"בך" אמר לבסוף.
|
|
|







