עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

פרק 1 מחכה שיבוא

18/05/2012 08:26
מתוק ומר
אני שוכבת על המיטה שלי ומנסה לארגן את מחשבותי.
זו כבר השנה ה-14 שני נימצאת בבית היתומים "הדסה".
האור מיסתנן מהחלון. שקט. רק עכשיו היתעוררתי.
שערי השחור פרוע. אין לי כוח לקוּם ולהיסתרק.
אני הכי וותיקה פה.
עוד שקט. אני לא רגילה לכזה שקט. כולם בחדר ישנים. אפילו רוי השוויצר, שטוען שהוא יכול להישאר עד הזריחה - עייף ורדום.
השעה עכשיו שש וחצי. אני היתעוררתי ראשונה.
בדרך כלל זה הפוך.
מינטל, החברה הכי טובה שלי, קמה לפני ולא מצליחה להעיר אותי עד השעה שמונה וחצי בבוקר.
אבל הפעם - אני היתעוררתי.
מינטל חייה כאן, בבית היתומים במשך 4 שנים. רוי חי במשך 8 שנים, סיגל עוד קצת חדשה, כי לא עשינו לה טקס חניכה.
יש לה עוד חודשיים עד לטקס החניכה ולפטור מהשם "החדשה".
אני זוכרת את היום הראשון שבאתי לכאן.
בעצם, אני בקושי זוכרת. הייתי ילדה קטנה בעריסה. ילדה קטנטנה...
המטפלת החביבה עלי, אוֹדֶסה, סיפרה לי שלא היה לי שומדבר חוץ משרשרת כחולה יפה. היא סיפרה שהשרשרת הייתה רגילה לגמרי, חוץ מיהלום כחול מבריק במרכזה.
הלוואי שאמא שלי הייתה יכולה לקחת אותי מיכאן.
אבל היא לא יכולה.
אני יודעת.
היא לא תבוא...לעולם.
אני שוכבת על המיטה שלי ומנסה לארגן את מחשבותי.
זו כבר השנה ה-14 שני נימצאת בבית היתומים "הדסה".
האור מיסתנן מהחלון. שקט. רק עכשיו היתעוררתי.
שערי השחור פרוע. אין לי כוח לקוּם ולהיסתרק.
אני הכי וותיקה פה.
עוד שקט. אני לא רגילה לכזה שקט. כולם בחדר ישנים. אפילו רוי השוויצר, שטוען שהוא יכול להישאר עד הזריחה - עייף ורדום.
השעה עכשיו שש וחצי. אני היתעוררתי ראשונה.
בדרך כלל זה הפוך.
מינטל, החברה הכי טובה שלי, קמה לפני ולא מצליחה להעיר אותי עד השעה שמונה וחצי בבוקר.
אבל הפעם - אני היתעוררתי.
מינטל חייה כאן, בבית היתומים במשך 4 שנים. רוי חי במשך 8 שנים, סיגל עוד קצת חדשה, כי לא עשינו לה טקס חניכה.
יש לה עוד חודשיים עד לטקס החניכה ולפטור מהשם "החדשה".
אני זוכרת את היום הראשון שבאתי לכאן.
בעצם, אני בקושי זוכרת. הייתי ילדה קטנה בעריסה. ילדה קטנטנה...
המטפלת החביבה עלי, אוֹדֶסה, סיפרה לי שלא היה לי שומדבר חוץ משרשרת כחולה יפה. היא סיפרה שהשרשרת הייתה רגילה לגמרי, חוץ מיהלום כחול מבריק במרכזה.
הלוואי שאמא שלי הייתה יכולה לקחת אותי מיכאן.
אבל היא לא יכולה.
אני יודעת.
היא לא תבוא...לעולם.
מתוק ומר
18/05/2012 08:31
תודה רבה לכל מי שהגיב!
פרטי ביותר
18/05/2012 08:37
וואו! מצמרר! תמשיכי! זה נשמע מדהים!
אן שירלי
18/05/2012 14:02
יה אאניי מחכה להמשך,מקווה שזה טוב כמו הקודם
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: