עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

אני גל שרביט.
רובכם בטח מכירים אותי לפי הסיפור "אישי ושלי".
אז זה סיפור חדש....
הסיפור הוא על נערה שקוראים לה אלי(אלינור).
אלי גדלה וחייתה בבית יתומים....והיא רוצה לימצוא פרטים לגבי עברה המיסתורי....
בדרך תחווה חוויות מרתקות, כפיות, עצובות ומרתקות. ואפילו....חוויה אחרת, קצת לא נעימה...
מסוג שלא כולם מכירים.
מינטל

מיטל היא החברה הכי טובה של אלינור. מיטל שוהה כבר 4 שנים בבית היתומים. היא ואלינור שותפות לתעלולים, לבדיחות מצחיקות ולהרפתקאות מסעירות.
רוי

נער שוויצר למדי. עשיר מאוד, אבל מיותם מהורים.
הכסף גורם להיתפארות והערצה כלפיו.
אבל מי שהוא אוהב ורוצה - לא רודפת אחריו, כמו כל שאר הבנות.
צ'ופסטיק

צ'ופסטיק הוא הכלב המתוק והנאמן של אלינור. צ'ופסטיק הגיע לבית היתומים בזכות אלינור, שביקשה אותו ליום הולדתה ה-5.
צ'ופסטיק ואלי חברים טובים. יש להם תרגילים מגניבים, שריקות מיוחדות, ואפילו סימן שברגע שאלי עושה אותו - צ'ופסטיק מזנק, ונושך!
סיגל

סיגל היא "החדשה".
סיגל הגיעה ליפני מיספר ימים מאמריקה. הוריה נהרגו כשהייתה בת שתים-עשרה. במשך שנה היא חייתה אצל מישפחת אומנה שהיתייחסה אליה כשיפחה, וברחה לבית היתומים.
אודסה

אוֹדֶסה היא בחורה בת עשרים שמיתנדבת בבית היתומים הדסה, כדי לימצוא את אחותה הצעירה.
הוריה נתנו בידה פתק מגולגל שעד היום לא העזה להביט בו.
אודסה היתנדבה בבית היתומים בתיקווה שתימצא שם את אחותה הצעירה.
אנטיפה

אנטיפה היא אחת המטפלות בהדסה.
אנטיפה שונאת את אלינור מאוד.
לשתיהן יש עבר משותף ומיסתורי.
אנטיפה עקשנית, חדת לשון, אבל בתוכה לא כזו מרושעת, כפי שחושבת אלינור.

פרק 3 צ'ופסטיק

18/05/2012 09:03
מתוק ומר
אפילו צ'ופסטיק עדיין חרפ.
זה כל כך לא אופייני לו.
בדרך כלל צ'ופסטיק קם לפני, קופץ עלי ומלקק אותי כדי שאקום.
מיכאן אתם וודאי יכולים להבין שצ'ופסטיק הוא הכלב שלי.
צ'ופסטיק יתום כמוני. רק שהוא מגיע מחנות חיות.
אני בכיתי ימים ולילות שלמים מאז שהגעתי הנה והבנתי מה-זה הורים.
בגיל חמש וקצת - קיבלתי את צ'ופסטיק. מתנה מאוֹדֶסה.
מאז אני וצ'ופסטיק חברים הכי טובים.
את מינטל הוא אוהב, אבל הכי אותי. איזה כיף שיש לי אותו. הוא הכי מבין אותי.
הוא לא כלב גדול. עדיין קטן וחמוד.
שרקתי את השריקה המיוחדת שלנו.
הוא היתעורר מייד, קפץ עלי וליקק אותי.
"מה שלום צ'ופסטיק?" שאלתי בחיבה וליטפתי את פרוותו הרכה.
הוא כל כך חמוד, נאמן, וצייתן...
למרות היותו קטן, הוא מגן עלי...
פעם, שמישהו רק ניסה לגעת בי, הוא היה מזנק עליו ונושך אותו. במשך השנים לימדתי אותו רק שאני עושה סימן מיוחד אם האצבעות - לינשוך.
צ'ופסטיק קפץ וכישכש בזנב הג'ינג'י שלו. הבנתי מה הוא רוצה.
הוא משך את הרצועה מהקולב והביא אותה אלי.
אחזתי בה ויצאנו.
 
מתוק ומר
18/05/2012 09:03
תודה רבה לכל מי שהגיב!
פרטי ביותר
18/05/2012 09:04
הורס! תמשיכי! ואת מוזמנת להגיב לי!
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
מאי 2012  (8)
עוד סיפורים שלי: